החלטה בתיק ת"א 6390/04

1.         הנתבעת היא חברה ממשלתית ועיקר עיסוקה הוא תכנון, ניהול וביצוע עבודות תשתית ופיתוח ציבורי מטעם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. הנתבעת מבצעת את עבודות הפיתוח הציבורי עד למסירתן לרשות המקומית וגובה את הוצאות הפיתוח מרוכשי מגרשים במקרקעין בהם מבוצעות העבודות.

התובע, מהנדס בניין, הועסק על-ידי הנתבעת כמנהל פרוייקט ביישוב צור נתן. מעורבותו של התובע בפרוייקט האמור החלה עוד לפני שהנתבעת קיבלה לטיפולה את הפרוייקט, בעת שמשרד הבינוי והשיכון עסק בעצמו בתכנון הפרוייקט ובניהולו.

הנתבעת החלה לפעול בפרוייקט בשנת 1991, והעסיקה את התובע מאז שנת 1992 על בסיס הזמנת שעות, בגדרה שולם שכר התובע לפי שעות עבודה בפועל ובתוספת תוספות שונות. באופן זה הועסק התובע עד לחתימת החוזה עימו, כמפורט להלן.

2.         ביום 19.2.01, לאחר שניתן תוקף לתכנית בנין העיר הסופית לפרוייקט ולאחר אישור התקציב על-ידי משרד הבינוי והשיכון, נחתם בין הצדדים "חוזה מנהל הפרויקט" (נספח ד' לתצהיר התובע, להלן - " החוזה"). על-פי סעיף 9 לחוזה, תקופת החוזה החלה ביום 1.8.00 והיתה אמורה להסתיים ביום 1.8.07.

לחוזה צורפו מספר נספחים. מבין נספחיו השונים רלבנטי לענייננו נספח א', העוסק בנושא שכרו של מנהל הפרוייקט (להלן - " נספח שכר הטרחה"). כמו כן צורפה לחוזה טבלה שכותרתה "נספח שכ"ט לחוזה ניהול פרוייקט" (שצורפה גם כנספח ב' לתצהיר מר עזרא ימין מטעם הנתבעת, להלן - " טבלת שכר הטרחה").

3.         ביום 4.11.03 הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת עבודתו החל מיום 31.12.03 (נספח ח' לתצהיר התובע, מכתבו של מר רוני נהון, מנכ"ל בפועל של הנתבעת). במכתב הנ"ל נטען, כי הפסקת ההעסקה באה לרקע "תקופה ארוכה בה הבענו את חוסר שביעות רצוננו מתפקודך כמנהל הפרוייקט ...".

4.         בתביעתו טוען התובע, כי הנתבעת נותרה חייבת לו סכומי כסף המגיעים כדי סכום כולל של 3,431,809 ש"ח (על-פי החלופה הראשית שבכתב התביעה). סכום זה מבוסס, בין היתר, על הטענה, לפיה תקציב הפרוייקט, ממנו נגזר שכרו של התובע, עמד על סך 105,793,000 ש"ח, בעוד שהתמורה ששולמה בפועל לתובע חושבה על-פי תקציב נמוך יותר (88,000,000 ש"ח). לתובע טענות נוספות כנגד הנתבעת, הכל כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית.

5.         לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית (התובע הגיש את תצהירו והנתבעת הגישה את תצהיריהם של מר עזרא ימין, כיום מנכ"ל בפועל של הנתבעת, ושל המהנדס אבי סמואל, יועץ הנדסי לנתבעת), הוסכם, כדי לייעל את ההתדיינות ולקדם אפשרות של השגת הבנות בין הצדדים, כי בית המשפט יכריע תחילה בחמש סוגיות שהוגדרו על-ידי באי-כוח הצדדים. הכרעה זו תיעשה לאחר שהתובע ומר ימין ייחקרו על תצהיריהם ולאחר שבאי-כוח הצדדים יסכמו את טענותיהם. לאחר שתינתן החלטת בית המשפט בסוגיות הנ"ל, ינסו הצדדים לסיים בהסכמה את יתר המחלוקות ביניהם, אם עדיין תיוותרנה מחלוקות. היה והצדדים לא יצליחו להגיע להבנות, ימסרו הצדדים למומחה את ההכרעה באותן מחלוקות, הכרעה שתיעשה על בסיס פסיקת בית המשפט באותן חמש סוגיות.

עוד הוסכם, כי אם גם לאחר הפניה למומחה לא תסתיים המחלוקת, ישובו הצדדים ויבקשו את הכרעת בית המשפט (עמ' 9 לפרוטוקול).

בהמשך לחקירות נגדיות של התובע ושל מר ימין, ולאחר ששמעתי את סיכומי טענות הצדדים, אפנה להכרעה בחמש הסוגיות שהועמדו לדיון.

ערך הפרוייקט לצורך חישוב שכר טרחת התובע

6.         בסעיף 2.1 לנספח שכר הטרחה נקבע, כי שכר מנהל הפרוייקט ייקבע "באחוזים מערך הפרוייקט". המונח "ערך הפרוייקט" הוגדר בסעיף 2.2 לנספח הנ"ל. באופן כללי, "ערך הפרוייקט" הוא תקציב הפרוייקט בעיקור סעיפים שונים, כגון בצ"מ, שכ"ט מנהל הפרוייקט ועמלת הנתבעת, כאשר, על-פי סעיף 2.2(ב) לנספח הנ"ל: "תשלומים אשר ישולמו לגורמים שונים בגין מערכות תשתית קיימות, ינוכו מערך הפרוייקט לצורך תשלום שכ"ט. התשלום לחברת החשמל לא ינוכה מערך הפרוייקט".

לטענת התובע, ערך הפרוייקט שנקבע בטבלת שכר הטרחה (88,262,000 ש"ח) אינו אלא אומדנה, כפי שמצוין ב"משבצת" התקציב שבטבלה הנ"ל (שם נרשם כי "סוג" התקציב הוא "אומדנה"). לטענתו, הצדדים הסכימו כי עם עידכון ערך הפרוייקט, בהתאם לתוספות תקציב, יתעדכן גם שכרו.

בסיכומי התובע נטען, כי לא נכון היה להפחית מתקציב הפרוייקט, לצורך חישוב ערך הפרוייקט, סכומים שנועדו לבניית צומת (5,912,000 ש"ח), לחיבור צור נתן לתחנת שאיבה אזורית (723,000 ש"ח) ולהקמת מתקן טיהור שפכים (3,000,000 ש"ח).

בענין זה מפנה התובע לנספחים ז-1 ו-ז-2 לתצהירו, שהם מסמכים שנערכו בטרם נחתם החוזה, בשלב בו נוהל בין הצדדים משא ומתן לקראת החתימה.

נספח ז-1 הוא טבלה שמפורטים בה סעיפי תקציב הפרוייקט. חלק מהסעיפים נמחקו באמצעות קו שנמתח עליהם (כגון סעיף 320 - מתקן טהור שפכים), ובצד סעיפים אחרים נרשם "להוציא בשלב זה". לאחר "עיקור" הסעיפים הנ"ל הגיע ערך הפרוייקט לסכום של 88,262,000 ש"ח. סכום זה מופיע גם בתרשומת, נספח ז-2, המפנה לטבלה שבנספח ז-1 ומצוין בה כי השכר יחושב לפי סעיפי תקציב 100 ו- 210-350 (שמפורטים בטבלה נספח    ז-1) ובניטרול סעיפים 296 (צומת) ו- 330 (חיבור לתחנת שאיבה), כך שסך כל "התקציב לצורך ניהול הפרוייקט" (דהיינו - "ערך הפרוייקט"), הוא בסכום של 88,262,000 ש"ח.

לטענת התובע, מהמסמכים הנ"ל יש ללמוד כי אין מדובר בנתון סופי (נאמר שם "להוציא בשלב זה"). עוד נטען, כי לנוכח האמור בסעיף 2.2(ב) לנספח שכר הטרחה (שצוטט לעיל), לא היתה הנתבעת רשאית להפחית מתקציב הפרוייקט (לצורך קביעת ערך הפרוייקט) את סעיפי התקציב שעניינם ביוב, מתקן טיהור שפכים והקמת צומת, שכן הסעיף הנ"ל מתייחס ל"מערכות תשתית קיימות", והמערכות הנ"ל לא היו קיימות, וחלקן עדיין אינן קיימות.

7.         תמצית תשובת הנתבעת לטענה הנ"ל, היא, שערך הפרוייקט, לצורך תשלום שכר הטרחה לתובע, הוא נתון קבוע וסופי, שנקבע בהסכם שבין הצדדים, וליתר דיוק - בטבלת שכר הטרחה, שהיא חלק מהחוזה. ערך הפרוייקט, לצורך חישוב שכר הטרחה, קבוע ואינו משתנה כאשר יש שינויי תקציב (בין אם התקציב עולה ובין אם התקציב יורד). סכום שכר הטרחה הקבוע, הנקוב בטבלה כנגזרת מערך הפרוייקט (2,773,192.04 ש"ח), מכסה את התשלומים המגיעים לתובע על-פי סעיפים 5.1 ו- 5.2 לנספח שכר הטרחה, כאשר מעבר לסעיפים אלה ולסכום הנ"ל זכאי התובע לתוספות שכר טרחה כמפורט בסעיפים אחרים של נספח שכר הטרחה (ככל שמתקיימים בפועל תנאי הזכויות הקבועים בהם).

הנתבעת טוענת, כי טבלת שכר הטרחה היא מסמך ספציפי המתייחס להתקשרות עם התובע, בניגוד לחלקי החוזה האחרים שנערכו על-פי נוסח סטנדרטי שקיים אצל הנתבעת. לפיכך, כך נטען, "גוברת" ההסכמה המגולמת בטבלת שכר הטרחה על הוראות אחרות של החוזה ונספחיו.